מה הופך אותי לבוגר?

תשובה:

בדברי חכמים (במשנה ובתלמוד) ניתן למצוא פעמים רבות התייחסות לגיל 13, זהו גיל מחייב מאוד שממנו והלאה יש משמעות מחייבת לרבים ממעשיו של האדם. השמנה במסכת אבות אומרת-

"הוא (הכוונה ב"הוא" היא ליהודה בן תמא, מגדולי התנאים שאמר את המשנה הקודמת) היה אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה בן שלש עשרה למצות בן  חמש עשרה לתלמוד בן שמונה עשרה לחופה בן עשרים   לרדוף  בן שלשים לכח בן ארבעים לבינה בן חמשים לעצה בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה בן שמונים לגבורה בן תשעים לשוח בן  מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם: "

מקור נוסף בעניין גיל 13, הוא מקור העוסק ביעקב אבינו ועשיו, זהו מדרש חכמים על הפסוק "ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב אי תם יושב אוהלים"- "ויגדלו הנערים , רבי לוי אמר משל להדס ועצבונית (צמח קוצני) שהיו גדילים זה ליד זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו. כך כל י"ג  שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת  כוכבים..."

באופן מפתיע, יש בדברי חכמים גם יש התייחסות לגיל שנחשב היום כ"גיל בגרות", גיל 18. כך כתוב בגמרא במסכת בבא בתרא- "קטן מאימתי מוכר   בנכסי   אביו ? רבא אמר רב  נחמן: בן שמנה עשרה שנה, ורב הונא בר חיננא אמר רב נחמן:  מבן   עשרים שנה...". כלומר- מתי מותר לילד למכור נכסים של המשפחה? מגיל 18 או מגיל 20 (שתי דעות). כלומר לדעת חכמים גיל 18 הוא גיל של "בגרות ממונית/ כספית".

ראינו, אם כך, שיש כמה הגדרות לבגרות בדברי חכמים, בגיל 13 מחויבים במצוות ואילו בגיל 18 (או 20) יש משמעות כלכלית לדברים עושה המתבגר...
בכל מקרה, מדובר על הגיל של "בגרות", על פי חכמים וחכמים נקבו בגיל 13 לרוב הדברים שמצריכים "בגרות".